רשלנות רפואית היא מצב בו מטופל מקבל טיפול רפואי שאינו תואם את הסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחום הרפואה בישראל. על-מנת לבדוק האם התקיימה רשלנות רפואית, על העורך דין המטפל בתיק לבחון האם הטיפול הרפואי שניתן למטופל על-ידי רופא ו/או על-ידי צוות רפואי אחר, ניתן בהתאם לכל הסטנדרטים, הכללים והפרקטיקות המקצועיות הנהוגות בישראל. כלומר, האם הרופא ו/או הצוות הרפואי אכן נקטו במידת הזהירות והמקצועיות הנדרשת מהם ואשר לה הם מחויבים.

כדי להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות, יש להראות כי התקיימו כל התנאים הבאים:

1. הצוות הרפואי לא נקט במידת הזהירות והמקצועיות הנדרשת ו/או לא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל.
2. למטופל נגרם נזק כתוצאה מהטיפול.
3. הנזק שנגרם למטופל נגרם בשל החריגה מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל.

1. ייעוץ ראשוני בנוגע להיתכנות עילת רשלנות רפואית.
2. איסוף מלוא החומר הרפואי הרלוונטי וזיהוי עילת התביעה המדויקת והנכונה.
3. פניה למומחה רפואי מתאים לצורך כתיבת חוות דעת רפואית שתבסס את עילת התביעה.
4. הגשת התביעה לבית המשפט וניהול התיק.
5. קבלת פיצוי מקסימאלי לתובע ולמשפחתו.

ככלל מירוץ ההתיישנות מתחיל להיספר 7 שנים מיום קרות האירוע שבגינו נגרם נזק.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים בהם מוגשת התביעה בשמם של ניזוקים קטינים, 7 השנים מתחילות להיספר רק מיום הגעת הקטינים לגיל 18 ועל כן תביעות רשלנות רפואית בקטינים, ניתן להגיש כל עוד שהניזוק לא הגיע לגיל 25.

עוד חשוב לציין כי ישנו סוג תביעות מסוים הנקרא "הולדה בעוולה", בו ההתרשלות הקשורה בנזק התרחשה עוד במהלך ההריון. במקרים אלה התובעים הם ההורים (ולא הקטין) ותקופת ההתיישנות בהם תסתיים לאחר 7 שנים מיום ההתרשלות ולא עד גיל 25.

לא. תביעה ברשלנות רפואית ניתן להגיש נגד כל גורם רפואי ו/או מוסד רפואי אשר העניק לך טיפול במסגרת ציבורית או פרטית זאת לרבות רופאים, אחים, בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות, מעבדות המעניקות שירות רפואי וכדומה. יש לציין כי במרבית המקרים מוגשות תביעות הרשלנות הרפואית כנגד מוסד רפואי או כנגד קופת חולים ולא כנגד רופא או איש צוות רפואי באופן אישי.

סכומי הפיצוי משתנים ממקרה למקרה ותלויים בין היתר בגיל הניזוק, היקף הנזק ואחוזי הנכות שנקבעו. ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר ונקבע לגביהם כי הם לצמיתות היקף הפיצוי יכול להגיע עד לכדי מיליוני שקלים.

ישנם מספר ראשי נזק עיקריים להם זכאי מי שיוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית.

ראשי הנזק הללו מורכבים מראשי נזק ממוניים, לדוגמא הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות סיעודיות ועוד..

במידה והניזוק נפטר בטרם עת כתוצאה מהרשלנות הרפואית יחושב גם פיצוי בגין השנים האבודות בהם יכול היה אותו ניזוק להשתכר מעבודתו לולא היה מת.

כמו כן ישנם ראשי נזק לא ממוניים, לדוגמא כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

מעבר לאלו המצוינים קיימים ראשי נזק נוספים והפיצוי בגינם גם הוא תלוי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.