רשלנות רפואית היא מצב בו מטופל מקבל טיפול רפואי שאינו תואם את הסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחום הרפואה בישראל. על-מנת לבדוק האם התקיימה רשלנות רפואית, על העורך דין המטפל בתיק לבחון האם הטיפול הרפואי שניתן למטופל על-ידי רופא ו/או על-ידי צוות רפואי אחר, ניתן בהתאם לכל הסטנדרטים, הכללים והפרקטיקות המקצועיות הנהוגות בישראל. כלומר, האם הרופא ו/או הצוות הרפואי אכן נקטו במידת הזהירות והמקצועיות הנדרשת מהם ואשר לה הם מחויבים.
כדי להוכיח את קיומה של עוולת הרשלנות, יש להראות כי התקיימו כל התנאים הבאים:
- הצוות הרפואי לא נקט במידת הזהירות והמקצועיות הנדרשת ו/או לא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל.
- למטופל נגרם נזק כתוצאה מהטיפול.
- הנזק שנגרם למטופל נגרם בשל החריגה מסטנדרט הטיפול הסביר והמקובל.
- ייעוץ ראשוני בנוגע להיתכנות עילת רשלנות רפואית.
- איסוף מלוא החומר הרפואי הרלוונטי וזיהוי עילת התביעה המדויקת והנכונה.
- פניה למומחה רפואי מתאים לצורך כתיבת חוות דעת רפואית שתבסס את עילת התביעה.
- הגשת התביעה לבית המשפט וניהול התיק.
- קבלת פיצוי מקסימאלי לתובע ולמשפחתו.
ככלל מירוץ ההתיישנות מתחיל להיספר 7 שנים מיום קרות האירוע שבגינו נגרם נזק.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים בהם מוגשת התביעה בשמם של ניזוקים קטינים, 7 השנים מתחילות להיספר רק מיום הגעת הקטינים לגיל 18 ועל כן תביעות רשלנות רפואית בקטינים, ניתן להגיש כל עוד שהניזוק לא הגיע לגיל 25.
עוד חשוב לציין כי ישנו סוג תביעות מסוים הנקרא "הולדה בעוולה", בו ההתרשלות הקשורה בנזק התרחשה עוד במהלך ההריון. במקרים אלה התובעים הם ההורים (ולא הקטין) ותקופת ההתיישנות בהם תסתיים לאחר 7 שנים מיום ההתרשלות ולא עד גיל 25.
לא. תביעה ברשלנות רפואית ניתן להגיש נגד כל גורם רפואי ו/או מוסד רפואי אשר העניק לך טיפול במסגרת ציבורית או פרטית זאת לרבות רופאים, אחים, בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות, מעבדות המעניקות שירות רפואי וכדומה. יש לציין כי במרבית המקרים מוגשות תביעות הרשלנות הרפואית כנגד מוסד רפואי או כנגד קופת חולים ולא כנגד רופא או איש צוות רפואי באופן אישי.
סכומי הפיצוי משתנים ממקרה למקרה ותלויים בין היתר בגיל הניזוק, היקף הנזק ואחוזי הנכות שנקבעו. ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר ונקבע לגביהם כי הם לצמיתות היקף הפיצוי יכול להגיע עד לכדי מיליוני שקלים.
ישנם מספר ראשי נזק עיקריים להם זכאי מי שיוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מרשלנות רפואית.
ראשי הנזק הללו מורכבים מראשי נזק ממוניים, לדוגמא הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות סיעודיות ועוד..
במידה והניזוק נפטר בטרם עת כתוצאה מהרשלנות הרפואית יחושב גם פיצוי בגין השנים האבודות בהם יכול היה אותו ניזוק להשתכר מעבודתו לולא היה מת.
כמו כן ישנם ראשי נזק לא ממוניים, לדוגמא כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.
מעבר לאלו המצוינים קיימים ראשי נזק נוספים והפיצוי בגינם גם הוא תלוי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
ככלל, תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי לתביעת רשלנות רפואית תצורף חוות דעת של מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בנוגע לשאלה האם התקיימה רשלנות רפואית וכן בנוגע לשאלת היקף הנזק שנגרם. במקרים מסוימים בהם ישנה הצדקה לכך, רשאי בית משפט לפטור צד מהגשת חוות דעת רפואית או לדחות את מועד הגשתה.
במקרה בו רשלנות רפואית גרמה למותו של אדם, יורשיו של המנוח זכאים להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית ולקבל את הפיצוי בגינה. במקרה בו הנפטר הוא קטין, תוגש התביעה על ידי הוריו של המנוח.
ככלל הפרקטיקה המקובלת הינה להגיש את התביעה כנגד המוסד הרפואי בו עבד הרופא המטפל כגון קופת החולים ו/או בית החולים ולא כנגד הרופא באופן אישי ואולם אין מניעה חוקית לתבוע את הרופא המטפל.
ככל שבית משפט יקבע כי הנזק ממנו סובל התובע נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות הרפואי המטפל ו/או המוסד הרפואי בו ניתן הטיפול, התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו כתוצאה ובעקבות אותו טיפול רשלני. בין היתר נהוג לתבוע פיצוי בגין: עזרת צד ג', אבדן הכנסה וזכויות פנסיוניות, הוצאות ניידות, טיפולים והוצאות רפואיות, התאמת דיור, עלויות ביטוח מוגברות וכן נזק שאינו ממוני כגון כאב וסבל וכיו"ב.
החובה לשמור את הרשומה הרפואית של כל מטופל מנויה בתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז-1976. משך החובה לשמירת הרשומה תלוי בסוג הרשומה ונע בין שנתיים ל-100 שנים. כך למשל, קיימת חובה לשמור תיק רפואי של חולה בבית חולים כללי למשך 20 שנה מיום האשפוז או הטיפול האחרון וגיליון סיכום מחלה למשך 100 שנה.
המקרים בהם מתעורר חשד לרשלנות רפואית הינם לרוב מקרים מורכבים. כדי להוכיח כי למטופל אכן נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית, מומלץ לפנות רק לעורך דין המתמחה ספציפית בתחום זה ואשר יש לו את הידע, המיומנות והניסיון הדרושים על מנת לנהל הליך מורכב שכזה ולהשיג ללקוח את הפיצוי המקסימאלי.
תחום הרשלנות הרפואית הוא ענף בתוך דיני הנזיקין אך קיימים בו מאפיינים רבים שהם ייחודיים רק לעניין רשלנות רפואית ולכן רק עורכי דין המתמחים בתחום זה יהיו בקיאים בו ברמה הדרושה.
ליווי עורך הדין בתיקי רשלנות רפואית מתחיל עוד בפגישת הייעוץ הראשוני בנוגע להיתכנות קיומה של עילת תביעה וממשיך באיסוף החומר הרפואי ובחינתו, התקשרות עם מומחה רפואי מתאים לצורך קבלת חוות דעת רפואית, הכנת כתב התביעה וניהול ההליך כולו בביהמ"ש לצורך השגת פיצוי המרבי לתובע ולמשפחתו.
בתביעות רשלנות נהוג לשלם את שכר טרחת עורך הדין רק לאחר שמתקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לתובע. כלומר, שכר הטרחה לעורך הדין ישולם רק בסוף ההליך ורק אם התביעה מצליחה והתובע מקבל פיצוי בגין נזקיו.
במקרים מסוימים של חסרון כיס, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. במקרה כזה בית המשפט יכול לחייב את הנתבעות לשאת בחלק מן התשלום.
בדרך כלל כספי הפיצוי שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי מנוכים מסכום הפיצוי שמקבל התובע במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.
